#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע מזין כל שבעה. (מה החשבון)	ראשון שני שלישי - שמא שלישי לטומאתו. חמישי שישי שביעי - שמא שביעי לטומאתו.	יומא פרק ראשון ח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא חוששים על יום רביעי שמא שביעי.	"כי א""כ לא הִזה בשלישי, ושביעי בלא שלישי אינו כלום."	יומא פרק ראשון ח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה כתוב שמזין עליו כל שבעה, הלא ברביעי אין לחשוש.	הכוונה חוץ מרביעי, כמו שזה ודאי חוץ משבת (כי הזאה שבות ואינה דוחה שבת).	יומא פרק ראשון ח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה יום בשבוע הפרישו כהן השורף את הפרה מביתו, ומדוע.	ביום רביעי, כדי שיחול רביעי שלו בשבת, ולא יפסיד שתי הזאות.	יומא פרק ראשון ח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה תקופה קראו ללשכה לשכת בלווטי. ומה הפירוש פרהדרין.	"כל ימי שמעון הצדיק. בלווטי פירושו - שרים, ואח""כ נקראה פרהדרין - לשון פקידים כי היו קונים אותה בממון ממלכי חשמונאי. ולא הוציאו שנתם, והכהן הבא היה סותר ובונה יותר נאה, וקורא אותה על שמו."	יומא פרק ראשון ח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע חייבים נחתומים להפריש חלה ותרומת מעשר.	כי יש עוון מיתה באכילתן.	יומא פרק ראשון ח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>הותרה או דחויה. נימא הני תנאי כהני תנאי.</b> מהם הדיעות בברייתא המובאת.	ר' מאיר: מזין על שניהם כל שבעה.<br>ר' יוסי: מזין רק שלישי ושביעי.<br>ר' חנינא: בפרה כל שבעה, ביום כיפור שלישי ושביעי.	יומא פרק ראשון ח א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>נימא הני תנאי כהני תנאי</b>. מה רצו לומר שסוברים התנאים החולקים בשאלת הותרה או דחויה.	שר' מאיר סובר דחויה, ולכן מזין כל שבעה שתהיה טהרה מעולה ובזמנה,&nbsp;<div>ור' יוסי סובר הותרה, ואינה אלא מעלה בעלמא.</div>	יומא פרק ראשון ח א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>הותרה או דחויה. נימא הני תנאי כהני תנאי.</b>&nbsp;ר' יוסי סבר הותרה. מה דוחה הגמ'.	שאם ר' יוסי סובר 'הותרה' מדוע צריך כלל הזאה בתורת שלישי ושביעי.	יומא פרק ראשון ח א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>הותרה או דחויה. 'נימא הני תנאי כהני תנאי'.</b> במה חולקים לפי הדחיה הראשונה.	"כולם סוברים 'דחויה', וחולקים האם טבילה בזמנה מצוה. ר""מ סובר מצוה, ולכן מזין כל יום. ר""י סובר אינה מצוה ולכן מספיק שלישי ושביעי."	יומא פרק ראשון ח א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	'נימא הני תנאי כהני תנאי'. מנין לומדים שטבילה והזאה בזמנה מצוה.	טבילה: שנאמר 'וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים',&nbsp;<div>הזאה: מקשינן הזאה לטבילה.</div>	יומא פרק ראשון ח א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>הותרה או דחויה. 'נימא הני תנאי כהני תנאי'.</b> מנין שר' יוסי סובר טבילה בזמנה מצוה.	שמתיר לטבול עם שם כתוב על בשרו, כי שמא לא ימצא גמי וידחה טבילתו.	יומא פרק ראשון ח א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>הותרה או דחויה. 'נימא הני תנאי כהני תנאי'.</b> מה מסקנת הגמ' במה חולקים.	שכולם סוברים דחויה,&nbsp;<div>וכולם סוברים טבילה בזמנה מצוה,&nbsp;</div><div>וחולקים האם מקישים הזאה לטבילה.&nbsp;</div>	יומא פרק ראשון ח א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>'נימא הני תנאי כהני תנאי'.</b> מהי סברת ר' חנינא.	שלא מקישים הזאה לטבילה, ופרה מעלה בעלמא.&nbsp;	יומא פרק ראשון ח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>אין בין</b> כהן השורף את הפרה לכהן גדול ביום הכפורים אלא שזה פרישתו לקדושה ואחיו הכהנים נוגעים בו, וזה פרישתו לטהרה ואין אחיו הכהנים נוגעים בו'. באר. וכמו מי הברייתא <b>לא</b> סוברת.	"פרישה לקדושה - להיות נבדל מקלות ראש, שחלה עליו אימה כשהוא לבדו. פרישה לטהרה - להחמיר בטהרתו מפני קולות שיש בו [להוציא מליבן של צדוקים] ולכן לא נוגעים בו.<br>והברייתא <b>לא</b> סוברת כר' חנינא, כי לר' חנינא יש עוד הבדל שביו""כ מזים שלישי ושביעי ובפרה מזין כל שבעה."	יומא פרק ראשון ח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וְהָיָה עַל מֵצַח אַהֲרֹן וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת עֲוֹן הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכָל מַתְּנֹת קָדְשֵׁיהֶם וְהָיָה עַל מִצְחוֹ&nbsp;תָּמִיד לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי יְהוָֹה.<br>דתניא ציץ בין שישנו על מצחו וכו'.&nbsp;&nbsp;מהיכן לומדים שניהם לקבוע מקום לציץ.	שכתוב 'והיה על מצחו'.	יומא פרק ראשון ח א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וְהָיָה עַל מֵצַח אַהֲרֹן וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת עֲוֹן הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכָל מַתְּנֹת קָדְשֵׁיהֶם וְהָיָה&nbsp;עַל מִצְחוֹ תָּמִיד לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי יְהוָֹה<br><b>דתניא ציץ בין שישנו על מצחו וכו'.&nbsp;&nbsp;</b>מהיכן לומד ר' יהודה נשבר הציץ.	"'מצח' 'מצחו'.&nbsp;<br>(ור""ש 'מצח' 'מצחו' לא משמע ליה)"	<div>יומא פרק ראשון ח א</div>		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא מזין על טמא מת בשבת.	כי הזאה שבות, ואינה דוחה שבת.	יומא פרק ראשון ח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<b>הותרה או דחויה. 'נימא הני תנאי כהני תנאי'. </b>למ""ד הזאה בזמנה לאו מצוה, מה פירוש הכתוב שלישי ושביעי."	לומר שלא יקדים, וישהה בין הזאה להזאה לפחות ארבעה ימים, אבל אם השהה הזאתו לזמן מרובה לית לן בה.<br>	יומא פרק ראשון ח א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באיזה יום בשבוע הפרישו כהן השורף את הפרה מביתו, ומדוע. ובאיזה תאריך הפרישו את הכה""ג לפני יו""כ."	"ביום רביעי, כדי שיחול רביעי שלו בשבת, ולא יפסיד שתי הזאות. ולפני יו""כ הפרישו בשלישי בתשרי."	יומא פרק ראשון ח ב		
